מסע לעולם הפסיפס: מהעת העתיקה ועד לימינו

מאי 2014

סע לעולם הפסיפס: מהעת העתיקה ועד לימינו

במשך אלפי שנים היו הפסיפסים חלק מהחלל הפנימי. אפשר למצוא עקבות לתחילתה של אומנות זו עוד בימים קדומים, כשהאדם הפרימיטיבי ארגן חלוקי אבנים לכדי צורה המתארת הודעה או מציינת כיוון דרך. לאורך ההיסטוריה הלכו הטכניקות והתפתחו ממשטחי קיר וריצופים דקורטיביים בוילות ובקתדרלות לביטויים מודרניים שמתבטאים ביצירות פסיפס אומנותיות.

את ההיסטוריה של אומנות הפסיפסים לא ניתן לתאר באמצעות קו ליניארי. נראה כאילו סוג אומנות זה מתפתל לאורך הזמן, מופיע ונעלם בתרבויות שונות, עד שבסופו של דבר זוכה לדריסת רגל ולמרבה הזמן, משאיר דוגמאות עתיקות ששרדו עד ימינו.

ההיסטוריה של אומנות הפסיפס

תחילתו של הפסיפס לפני אלפי שנים. ממלכת שומר השתמשה בפסיפסים ועדות לכך מוצגת בלוח פסיפס בערך משנת 2000 לפני הספירה, המתאר קרב ומופיעה בו דמות מלך שומר באותה תקופה ישוב במרכבה.

המצרים הקדמונים השאירו גם הם עדויות מאומנות הפסיפס שלהם. כמו השומרים, רבים מהפסיפסים המצריים הקדומים ששרדו מתארים את משפחת המלוכה. אולי בגלל שרק בני המשפחה המלכותית יכולו להרשות לעצמם להזמין יצירות אומנות שכאלה. המצרים השתמשו בפסיפסים כדי לקשט את הקירות והרצפות, ושילבו אותם גם במאפיינים אדריכליים אחרים, כמו בעמודים.

אומנות הפסיפס ביוון וברומא

כאשר היוונים הקדמונים הגיעו לזירה, הפסיפסים התפשטו מעבר לבני המלוכה ולבני המעמד העליון והעשיר. במקרים מסוימים, אפילו בעלי האמצעים הצנועים יותר החלו לקשט את ביתם בפסיפס. עד למאה ה-4 לפני הספירה, השתמשו היוונים בחלוקי נחל ליצירת הפסיפסים. במהלך המאה ה-4 לפני הספירה, החלו היוונים לפתח את הפסיפס והשתמשו גם בשברי אבנים וזכוכיות צבעוניות. כתוצאה מכך הפכו הפסיפסים לבהירים יותר וריאליסטיים יותר.

הרומאים המשיכו לפתח את הפסיפסים והשתמשו בהם באופן נרחב לשם קישוט רצפות. הפסיפסים גם היו פרקטיים כיוון שהיו עמידים, קלים לניקוי ויפים. הפסיפסים מציגים נושאים שונים, לרבות אלות ואלים, תיאורים של החיים המקומיים וסצינות הלקוחות מאגדות שונות.

אומנות הפסיפס בנצרות   

ככל שהנצרות הלכה והתפשטה, הפכה הכנסייה לפטרון הגדול של האומנויות, כולל הפסיפסים. בסביבות המאה ה-4 לספירה, במקום לקשט רצפות, החלו הפסיפסים לעטר את קירות הכנסייה, תוך שהם מתארים נושאים נוצריים שונים.

הפסיפסים שגשגו בתקופה הביזנטית, החל מהמאה ה-5 לספירה. בעוד שהנושאים הנוצריים המשיכו לשלוט בתחום אומנות זו, אומנים רבים עבדו גם על דיוקנאות של משפחת המלוכה וראשי הכנסייה.

הפסיפסים בתקופת הארט נובו

תנועת הארט נובו נפוצה במהלך השנים המאוחרות של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בעוד שהפסיפסים מעולם לא נעלמו לחלוטין, אומני הארט נובו גילו מחדש את הפסיפסים והתאימו את צורת האומנות לסגנון של הארט נובו.

במקום להתמקד בחלק הפנימי של מבנים, אומנים, כגון האדריכל הספרדי אנטוני גאודי – החלו למקם את הפסיפסים גם בצד החיצוני של המבנים. בנוסף, פסיפסים בתקופה זו, כמו גם יצירות אומנות אחרות באותו זמן, התמקדו בקווים זורמים ובנושאים מן הטבע.

פסיפסים בימינו

הפסיפסים בימינו מציעים מגוון רחב של חומרי פסיפס צבעוניים ומעניינים כמו פנינה, זכוכית, מתכת ועוד. ובנוסף, מאפשרים התקנה קלה מאוד כאשר הפסיפסים מונחים על אריח מרושת וכל שצריך לעשות הוא להניח אריח לצד אריח ולקבל פסיפס מרהיב כקישוט על הקיר או על הרצפה בסלון, חיפוי בחדרי האמבטיה ובמטבחים, קישוט של רהיטים, חיפוי בריכות וקישוט גינות.

הרשמו כדי לקבל

רעיונות אווירה ומידע מקצועי

Fields marked with an * are required

פוסטים נוספים שיענינו אותך

המועדפים שלי
מוצרים אחרונים שצפיתי בהם

הכנס את מספר הנייד שלך למטה ונשלח לך את פרטי המוצר כהודעה לנייד

*אין מה לדאוג, אנחנו לא שומרים את המספר ולא נשתמש בו

שלח

הלינק בדרך אליך